לא מרוויחים ממצווה

בדרך כלל, מותר ללוחמים לקחת את שלל אויביהם. אולם, במלחמה שיש בה גוון נקמה, נמנעים ישראל מלקחת שלל, למשל:

• אסתר ט10: עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם:
  
• שמואל א טו19: וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וַתַּעַט אֶל הַשָּׁלָל וַתַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה':
• במדבר כא2: וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם:

ההימנעות מביזה מראה שמלחמה זו הייתה על עניין עקרוני.
ייתכן שזו הסיבה (או אחת הסיבות) שיעקב מגנה את שמעון ולוי:

• בראשית לד27: בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם: מי הם "בני יעקב" אשר "באו על החללים"? אם נאמר שזה לא רק שמעון ולוי אלא גם שאר האחים, למה יעקב מגנה אותם בלבד? אלא אם כן, דווקא עם הביזה הוא מסכים, ואז כל העניין חסר היגיון לחלוטין. אין מנוס מלומר שבני יעקב אשר באו על חללים הם שמעון ולוי.
• בראשית מט5: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: "כלי חמס"- יתכן שגינויו הוא מפני מעשה ביזה שעשו אחר שחילצו את אחותם ואחר שנקמו. על הביזה היה אפשר לוותר.

חזרה לרשימת מאמרים      חזרה לדוד      חזרה לשער האתר