שוויון - ברירת מחדל

במדבר ט 7: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן יְדֹוָד בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
במדבר כז 4: לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ:
במדבר לו 3: וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ:
אלה שלושה מקרים בהם הוסף דין לדיני תורה בעקבות ערעור אדם ושלושתם במטבע לשון דומה- "למה י\נגרע" - לומר "איך זה שרק אני (אנחנו) לא מקבל(ים)".
במדבר יא 11: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי:
המקרה הרביעי שונה במקצת - גם מטבע הלשון אחר, גם התלונה הפוכה במשמעותה - "איך זה שרק אני מקבל (מטלה)".
מסתבר שמושג אנושי זה - שוויון זכויות ו\או חובות - כעיקרון מקובל על ריבון העולמים. לאי השוויון, אם הוא מחויב, אכן מוכרחה להיות סיבה.
חזרה לרשימת מאמרים שונים     חזרה לדוד      חזרה לשער האתר