[סוכות ה'תשס"ז]
לאחר מעקב אחר שימוש במילה "קנאה" בתנ"ך נראה לי כך: “קנאה" מופיעה בשלושה הקשרים:
1.כעס מאת ה' על הפרעת אימון, חובת נאמנותו.
2.כעס מאת בעל במקרה של חשד על הפרעת אימון, חובת נאמנות מצד אשתו.
3.כעס של אדם שלאחר יש יותר ממנו.
זה השלישי, הוא המגונה. וסיבתו אני מבין כך: אדם זה חושב שדבר זה, השייך לאחר, למעשה היה אמור להיות שלו. כך למעשה, בכל שלשת השימושים המשמעות זהה - כעס על הפרת נאמנות של עם לה', אישה לבעל, ורכוש או יכולות לאדם; רק שבשני המקרים הראשונים - הצפייה לנאמנות מוצדקת, ובשלישי - לא.
נראה לי שקינאה זו היא רגש נקם המתעורר באדם עקב חמדנות. העולם שייך לו לדעתו, הוא חומד אותו, וזו הפרת "אימון" מצד העולם כשמישהו אחר נהנה ממנו.
עין רעה, נראה לי, זה אותו דבר למעשה אלא על דרך שלילה. זאת אומרת, אם אני לא יכול להשתלט על מה ש"שייך לי" לדעתי, אז מוטב שלא יהיה שייך לאף אחד! אפילו אם אני מפסיד מזה.
"וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים: וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִםרֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ"
לאחר מעקב אחר שימוש במילה "קנאה" בתנ"ך נראה לי כך: “קנאה" מופיעה בשלושה הקשרים:
1.כעס מאת ה' על הפרעת אימון, חובת נאמנותו.
2.כעס מאת בעל במקרה של חשד על הפרעת אימון, חובת נאמנות מצד אשתו.
3.כעס של אדם שלאחר יש יותר ממנו.
זה השלישי, הוא המגונה. וסיבתו אני מבין כך: אדם זה חושב שדבר זה, השייך לאחר, למעשה היה אמור להיות שלו. כך למעשה, בכל שלשת השימושים המשמעות זהה - כעס על הפרת נאמנות של עם לה', אישה לבעל, ורכוש או יכולות לאדם; רק שבשני המקרים הראשונים - הצפייה לנאמנות מוצדקת, ובשלישי - לא.
נראה לי שקינאה זו היא רגש נקם המתעורר באדם עקב חמדנות. העולם שייך לו לדעתו, הוא חומד אותו, וזו הפרת "אימון" מצד העולם כשמישהו אחר נהנה ממנו.
עין רעה, נראה לי, זה אותו דבר למעשה אלא על דרך שלילה. זאת אומרת, אם אני לא יכול להשתלט על מה ש"שייך לי" לדעתי, אז מוטב שלא יהיה שייך לאף אחד! אפילו אם אני מפסיד מזה.
"וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים: וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִםרֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ"
באר זו, שרבו עליה, צוין שהיא "באר מים חיים", כנראה להבדיל מהבארות שסיתמום פלשתים, שהיו בארות אגירה.
על באר זו, שהיתה באר מים חיים, רבו הפלשתים בטענה מוכרת גם היום- אוצרות הטבע שייכים לתושבים המקוריים של המקום - "לנו המים".
על בארות אגירה, שכל ערכם הוא העמל המושקע בחפירתם, לא יכלו לריב בטענה זו, ולכן סתמו אותם.
השורש קנא מופיע בתנ"ך 81 פעמים. כשלושים מהם בהקשר לקנאת בני אדם. כמו:
- בראשית לז11: "
וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר
" - במדבר יא29: "
וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם:
" - ושאר חמישים בהקשר לקנאת ה'.
משמעות "קנאת ה'" אפשר להגדיר כמגמה להעניש או לנקום בבריות על הפרת מחויבותם כלפיו. מה משותף לקנאת בני אדם? קנאת בני אדם היא פועל יצא של חימוד:
- הפלשתים חמדו את הבארות,
- אחי יוסף חמדו מעמד מיוחד של יוסף,
- יהושע חמד את הכבוד עבור משה, רוצה לומר שהוא חשב כי רק למשה מגיעה נבואה, וזה אשר ענה לו משה "ומי יתן כל העם ה' נביאים".
כך דרכה של קנאה - מה שיש לאחר היה אמור להיות שלי, ואצלו זה בטעות או על ידי תחבולה מצידו, לכן אך צודק הוא אם אקח ממנו; ואם לא אוכל לקחת לי, אז לפחות לשלול ממנו.
בראשית ל1: וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי:
זה אחת התוצאות של קנאה - המחשבה ש"מה שאין לי ויש לאחר, זה לא מסיבתי".
חזרה לרשימת מאמרים שונים חזרה לדוד חזרה לשער האתר
זה אחת התוצאות של קנאה - המחשבה ש"מה שאין לי ויש לאחר, זה לא מסיבתי".
חזרה לרשימת מאמרים שונים חזרה לדוד חזרה לשער האתר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה