הנחת תפילין בחול המועד

חזרה לרפי    חזרה לשער האתר


המנהג לאסור הנחת תפילין החל עם פרוץ האמונה בספר הזהר שנכתב לפני כ- 730 שנים בספרד ע"י כת מקובלים והוטמע בעם ישראל לפני כ- 500 שנים עת עלו לגדולה (שלא בצדק) מקובלי צפת שנפלו בפי והאמינו באמונות התפלות הכתובות בספר זה. להלן השתלשלות הדברים:
א. לפי התלמוד בבלי מסכת עירובין דף צו עמוד א אין מניחים תפילין בשבתות, ימים טובים ולילות: "...ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה - ימים ולא לילות. מימים ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי וכו'". כלומר, בחול המועד מניחים תפילין. דברים דומים מוצאים אף בתלמוד הירושלמי
ב.  בתלמוד הירושלמי מובא סיפור שאחד מן החכמים שלח לסופר שיכתוב תפילין בחול המועד לצורך עצמו כדי שיוכל ליתן תפיליו לאדם אחר שאיבד את התפילין שלו בחול המועד:  "חד בר נש אובד תפילוי במועדא אתא לגבי ר' חננאל ושלחיה לגבי ר' אבא בר נתן א"ל הב לי תפילך וזיל כתוב לך א"ל רב איזיל כתוב ליה. מתניתא פליגא על רב כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו הא לאחר לא פתר לה בכותב להניח" (תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ג). כתיבת סת"ם בחול המועד אסורה אלא לצורך. ומכאן שמניחים תפילין בחול המועד.
ג.     נראה שלשיטת הגאונים הניחו תפילין בחול המועד. אנו מוצאים סדר רב עמרם גאון את ההלכה הבאה: "ברכות השחר ומצות תפילין אינה בלילה ולא בשבתות ולא בימים טובים". מכאן שאין סיבה שלא להניח.
ד.  לפי הרמב"ם יש להניח תפילין בחול המועד: " זמן הנחת תפילין ביום לא בלילה שנאמר "מימים, ימימה" (שמות יג,י) "חוקה" (שם) זו, היא מצות תפילין.  וכן שבתות וימים טובים, אינן זמן תפילין, שנאמר "והיו לך לאות" (ראה שמות יג,ט), ושבתות וימים טובים הן עצמן אות" (משנה תורה. הלכות תפילין ומזוזה וספרי תורה. פרק ד). כלומר, אין מניחים תפילין בשבתות וימים טובים בלבד.
ה.  בתקופת הראשונים החלו התפלפלויות (בעיני סרק) שונות ומשונות והיו צדדים לכאן ולכאן.
ן.       עם עלייתם לגדולה של מקובלי צפת החלו לחדור ביתר שאת דעות ומנהגים זרים, חלקם אליליים וביניהם המנהג שלא להניח תפילין בחול המועד. המקור ה"קבלי" למנהג זה הוא הכתוב בזוהר חדש מגילת שיר השירים: "רב המנונא סבא אמר הכי אלין אינון ימים (טובים) דאקרון טובים דאינון תפילין דרישא דאינון תפילין דקודשא בריך הוא מנח לון וע"ד אקרון טובים בגין דאינון נהרין ברישא דקודשא עילאה ובכל אתר ימים טובים אינון תפילין דרישא דקב"ה מנח לון. חולו של מועד דלא אקרי י"ט אלין תפילין דדרועא דהא לית לה לסיהרא מגרמא כלום אלא מנהירו די"ט. תפילין דדרועא דאיהי תפלה של יד לא נהירא אלא מגו נהירו דתפילין של ראש. תפלה דרישא ימים טובים. תפלה דדרועא חולו של מועד ושפיר קאמר והכי הוא. וע"ד חולו של מועד איהו לענין עבידתא כגוונא די"ט ואצטריך חדוה כגוונא דיליה. ובגין כך באלין יומין דאינין תפילן דמארי עלמא אסור לאנחא שאר תפילין דהא אלין יומין דאינון תפילין עילאין שריין על רישיהון דישראל (ס"א קדישין)". כמובן שכדי להפחיד את הציבור גם אמרו שמי שמניח תפילין חייב מיתה ועוד שטויות אחרות.
ז.    על-כן. מי שליבו ועיניו אל האמת יניח תפילין בחול המועד כמנהג התלמודים, הגאונים וראשוני הראשונים ואל ישים ליבו ואמונתו בפלפולי סרק ובאמונות תפלות

אין תגובות: