מאמרי עיון

בֹּא
פרק יג
(ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:
(ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה':
(ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:
(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:
(ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם:
(י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה
"...ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה". איזו עבודה?
אכילת מצוות וחג ביום השביעי- פסוק (ו)
איסור חמץ ושאר- פסוק (ז)
מצוות הגדה- פסוק (ח)
מצוות תפילין- פסוק (ט)
לוּ היה זה מקור יחידי למצוות תפילין הינו מבינים שתפילין זה אחד המצוות המיוחדות לפיסח.
כוון שישנם עוד מקורות אנו יודעים שתפילין מצווה לא רק בפיסח אלא כל יום חוץ משבתות וימים טובים, אך בחול המועד פיסח וודאי! וכן פסק רמ"ה וכך משתמע מהרמב"ם- חול המועד זמן תפילין הוא. בדבר זה זוהר חולק על מקרא. מכאן ראיה שלא חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי. כי הרי:
רמב"ם הלכות ממרים פ' ג ה' ה
אין זקן ממרא חייב מיתה עד שיהא חכם שהגיע להוראה סמוך בסנהדרין ויחלוק על בית דין בדבר שזדונו כרת ושגגתו בחטאת או בתפילין ויורה לעשות כהוראתו,
מי שמייחס זוהר לרבי שמעון בר יוחאי הופך אותו לזקן ממרא.
פרק יב
(יג) וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
"הדם לכם לאת"- האות הוא לנו, הוא ידע בלי אות.