מאמרי עיון

יִתְרוֹ
פרק יח
(יא) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם:
מה זה הדבר המשכנע כל כך שהרשים את יתרו. כל עובדי פולחנים למיניהם יודעים לספר על אלוהיהם סיפורים מרשמים. מה היה כה מרשים שהניע אותו למר "גדול ה' מכל האלהים". פרשה יציאת מצרים היא לא סתם צירוף אירועי ההצלחה שניתן לשייכם לפעילות אליל כלשהו כמו שעושים עובדי פולחנים למיניהם, אלא קוו מחשבתי-רעיוני ברור המעיד על אדון הכול המכוון

הלכות כבוד ה'

 (כא) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְקֹוָק לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב: (כב) וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְקֹוָק יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יְקֹוָק: (כג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ:  

משה מתכוון ל: פ' יט (יב) וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת: לומר- אין טעם לחזור שנית על אותה הזהרה. ובכל זאת:

(כד) וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְקֹוָק לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יְקֹוָק פֶּן יִפְרָץ בָּם:

ואכן מסתבר שמשה צדק- בני ישראל היו רחוקים מאוד לעבור על איסור זה: פ' כ (יד) וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק: (טו) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת:

אם כן מדוע דרש ה' לחזור על איסור שוב ושוב?

 פ' כ (טז) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ:

מסתבר שלא מפני חשש שבאמת יהיה מי שלא יתייחס לאיסור ברצינות ראויה אלא כדי שיתייחסו ברצינות ראויה. חלק מהמצבות נאמרו רק ואך כדי להחדיר תודעה של ירא וכבוד. עד כמה? (כב) וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו:   והלא:               פ' כח (מב) וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ:  כהן ממילא אמור ללבוש מכנסיים ומאותו סיבה ממש לא לעלות למזבח במדרגות- שתי מעגלי הבטחה.

פ' כ (כא) וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ: מה משותף בין חרב ואבן גזית? וכי בחרב מעבדים אבנים? חומר בו עשויים כלי עיבוד האבן וחרב- זה כל המשותף. שוב שתי מעגלי הבטחה.